להכיר בשונות: כל אחד מאיתנו בא מרקע שונה, תפיסות עולם שונות והרגלים שונים. למדנו להכיר בזה, להעריך את זה ולאפשר את השונות.
זוכרים שאנחנו המודל של הילדים שלנו: לנגד עינינו הידיעה שחוויות הילדות מעצבות אותנו כמבוגרים. לכן, מה שהילדים שלנו חווים מאיתנו כזוג, הוא מה שהם יהפכו להיות בזוגיות שלהם, ואם כך – כדאי מאוד שנהווה דוגמא חיובית.
· 'ספייס': כל אחד זקוק למרחב משלו, באיזשהו שלב במהלך היום. לפעמים כדי להירגע (גם מעצבים), לפעמים כדי להיות לבד עם עצמו, לפעמים רק בשביל קצת שקט. למדנו לכבד את הצורך הזה ולאפשר אותו. (גם אם ממש בא לך לקבל תשומת לב ממנו עכשיו, והוא מתרחק – תאפשרי לו. האפשור שלך למרחק שלו – יקרב אותו מאוחר יותר).
לא נפרדים בבוקר כשכועסים: גם כשהרוחות סוערות, וממש לא בא לראות אחד את השנייה, ממש לפני שנפרדים כל אחד לעיסוקיו – מתחבקים. לא חייבים לדבר על זה כשהדופק מואץ והכעס בשיאו, אבל כן, לחבק, להיות נוכח בחיבוק (לתת ולקבל). איך אפשר? המחשבה שחלילה למישהו יקרה משהו (אסון לא עלינו), ונפרדנו ב'רע' – היא האלטרנטיבה הרעה יותר.
אחרון חביב: הידיעה שלפרק את החבילה תמיד אפשר. בעינינו, זאת אופציה, אבל אם לפרק, זה אך ורק אחרי שמיצינו כל פתרון / אפשרות אחרים. ואנשים יקרים, הרשו לי לעמוד על כך שתמיד יש יותר מפתרון אחד אפשרי!
אני נותנת את מילתי שאם תיישמו את הטיפים הללו, תצליחו להשתפר כבני אדם, כבני זוג וכהורים, ותהפכו להיות אנשים טובים ומאושרים הרבה יותר.